פסק-דין בתיק ב"ל 43244-05-11

1.         התובע, מכונאי רכב, הגיש תביעה להכיר בפגיעה בגב וברגל שמאל, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק, מכח תורת המיקרוטראומה.

2.         כך נאמר בתצהיר התובע:

"1.       אני בגיר, יליד 1952, נשוא ואב ל- 3 ילדים בגירים. החל משנת 1972 ובמשך כ- 40 שנה עבדתי כמכונאי רכב במוסך של אבי "מוסך האצטדיון" ואשר נמצא בבני ברק.

2.         עיקר עבודתי כמכונאי, הייתה תיקון רכבי משא כבדים וטנדרים תוך ביצוע החלפת תיבות הילוכים, ראשי מנוע, סרגים וגלגלים כפולים. כל החלקים הללו הינם בעלי משקל רב והרמתם בוצעה על ידי ללא כל אמצעי הרמה.

3.         פעולות אלו בוצעו על יעדי כאשר הנני רוכן מעל מכסה המנוע בתנוחות קיצוניות, תוך שגופי מוטה קדימה ואני אוחז בחלק המוחלף ותוך הפעלת המאמץ רב על עמוד השדרה המותני. פעולות אלו ארכו  מספר שעות בכל פעם ובוצעו על ידי מידי יום ביומו.

4.         בכל העבודות המפורטות לעיל עבדתי במשך רוב שעות העבודה ובכל יום עבודה, כשאני מבצע את אותן פעולות באופן חוזר ונשנה.

5.         בנוסף, הייתי מחליף גלגלי משאית כפולים תוך שהנני כורע על רגל אחת ונעזר בפטיש כבד תוך כדי הפעלת מאמץ רב על עמוד השדרה ופלג הגוף התחתון וזאת על מנת למשוך את הגלגל הכבד החוצה".

3.         בחקירה נגדית התובע הבהיר שבשמונה השנים האחרונות, הוא עוסק יותר בעבודת ניהול ופחות בעבודה פיזית.

4.         התובע התבקש לתאר את עבודתו בתקופה בה עבד בעבודה פיזית והשיב:

"... אז לא היה הרמה כמו היום. לא היו ליפטים. היו שוכבים. מנוע בנוי מראש (מעליו בלוק. בשביל לעשות עבודה על המצמד למשל צריך להוריד את תיבת ההילוכים ששוקלת אולי 40 ק"ג. ראש מנוע יכול לשקול 50, 60 ק"ג.

היום יש מנופים וליפטים. אז היו עובדים או למטה בשכיבה או דרך הקבינה, במשאיות וטנדרים.

לפרק גלגלים צריך להתכופף ולפרק ואם עובדים מלמעלה צריך גם להתכופף ולהרים. זה כל יום. יום גלגלים, יום ברקסים, יום גיר.

לשאלת בית הדין על כמה משאיות אני עובד ביום אני משיב משאית ביום ולפעמים גם לא מסיימים באותו יום.

לבקשתך שאתאר את הפעולות שעשיתי על המשאית אני משיב שנכון אני פותח את מכסה המנוע ומאתר את הבעיה. יש כמה סוגים של בעיות. לא כל יום יש מנוע ולא כל יום יש מצמד.

לכל חלק יש פעולות אחרות של תיקון אבל זה כולם פעולות מסיביות. הכוונה בפעולה מסיבית שצריך להרים ולהתכופף. למשל, להרים ראש מנוע שזה דבר כבד מרימים בעזרה של מישהו וזה נעשה בעמידה כפופה.  להרים ראש מנוע יכול לקחת שבע דקות אבל לפעמים זה נתקע ולוקח יותר זמן. אח"כ צריך לנקות מלמעלה את המנוע ולהכין אותו, להכין את השטחים שבהם הוא היה מונח. אח"כ צריך לבוד על הראש מנוע שנמצא בחוץ, לשפץ אותו ולפרק ולהחזיר אותו. יש כלי עבודה, מפתחות, ברגים. מפתחות פתוחים, מפתחות סגורים, רטשט. למשל, הכנה לטסט יכולה להיות כל יום. אני הייתי עושה את זה. אני לא זוכר אם כל יום כל יום. אולי יום כן יום לא.          

עשינו החלפת גיר. שוכבים למטה. הגיר מחובר למנוע. צריך לפרק אותו מהמנוע ולהוציא אותו. עובדים עם המפתחות  ומוציאים את הברגים ואח"כ אחד שוכב מלמטה ואחד מלמעלה ומוציאים את הגיר וזה יכול לקחת עשר עד עשרים וחמש דקות ואז מחליפים את המצמד ומחזירים את הגיר. הכנה ל טסט, צריך ברקסים, לפרק גלגלים, במשאית זה דאבל.

בתיקון ברקסים, עובדים בשפיפה כדי להוציא את הגלגל החוצה ולהרכיב אותו ולפרק את הברקס. יש גם דברים אחרים כמו משאבת מים שזה גם בכפיפה. גם החלפת פלגים.

נכון שהיה יום שהייתי עושה את זה ויום שהייתי עושה את זה.

נכון שעבדתי בצורה הזאת עד לפני שמונה שנים.